מעסיקים מחויבים על פי החוק בישראל לנהל רישום שוטף ומדוקדק של שעות עבודתם של העובדים. יחד עם זאת, שלא תתבלבלו, מעסיקים לא מחויבים על פי החוק להשתמש בטכנולוגית שעון נוכחות ואף לא לנהל את המעקב בצורה ידנית. כלומר, החוק הישראלי לא אומר למעסיקים באיזו צורה עליהם לנהוג.
השימוש בטכנולוגית שעון נוכחות ככלי משמעת ובקרה מאפשר למעסיקים לבצע ניהול מדויק יותר של נתוני הנוכחות בארגון, לעומת הגישה המסורתית יותר, אשר הייתה נהוגה בעיקר לפני שנים רבות, לפיה מעסיקים נעזרים באמצעים שאינם מכאניים לניהול שעות העבודה.
עם כל האמור לעיל, יש לציין כי שעון נוכחות או לא שעון נוכחות, המעסיק כן מחויב לרשום על גבי תלוש המשכורת של העובד, את מספר שעות עבודתו לחודש זה (בהתאם כמובן לסוג העבודה והשכר - עבודה שעתית, יומית, חודשית). כלומר, התקנת שעון נוכחות אינה חובה על פי חוק. אולם מעסיקים שלא יתקינו טכנולוגית שעון נוכחות, ימצאו עצמם מסתבכים עם רישום שעות העבודה, במקום לנהל זאת בקלות באמצעות שעון נוכחות.
הקפדה על רישום נכון ומהימן של שעות הנוכחות של העובדים, באשר הם, מחייבת כל מעסיק על פי החוק. יחד עם זאת, היעדר של מערכות שעון נוכחות בשטח עלול לגרום לרישום לא מדויק של שעות הנוכחות של עובדים הנמצאים מחוץ לכותלי המשרד, וכתוצאה מכך, להוצאות כספיות נוספות מיותרות. עובדי בניין, משק החקלאות, עובדי העירייה ועד רבים וטובים אחרים, נמצאים במרבית שעות עבודתם מחוץ למשרד, לכן אינם יכולים להיעזר במערכת שעון נוכחות שמותקנת בארגון.
הטכנולוגיות המתקדמות בתחום שעוני הנוכחות מאפשרות מגוון פתרונות לניהול ומעקב אחר העובדים בארגון:
בעיין שעון נוכחות והחוק, חשוב לציין כי שעון נוכחות הינה טכנולוגיה שפותחה לצורך איסוף נתונים על נוכחות העובדים במקום העבודה. טכנולוגית שעון הנוכחות עשויה לתרום רבות לארגונים וחברות, בביצוע מעקב מדויק וקפדני אחר שעות הנוכחות של העובדים, כך שבסופו של יום, מדובר בחוק אשר תורם הן לעובד והן לארגון.